יום שלישי, 16 בדצמבר 2008

בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לנקיטת הליכים פליליים בגין עבירות על דיני המס, כנגד גורמים מקצועיים, אשר היינו רגילים לזהותם כנותני שירותים לנישום, ובעיקר, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס, בגין עבירות מס בהן המייצגים הנם "מבצעים משניים", היינו, נותני שירותים ללקוחותיהם- הנישומים (להבדיל מעבירות מס בהם המייצגים הנם "מבצעים עיקריים").

האחריות הפלילית של מייצגים קיימת הן על פי חוק העונשין הקובע עונש מאסר של עד חמש שנים ל"מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם, והוא נותן אותה ביודעו כי היא כוזבת בפרט מהותי", והן על פי חוקי המס. כך למשל, חוק מע"מ קובע הוראות עונשיות, שבצידן עונש מאסר, לגורמים אשר מסרו ידיעות לא נכונות או לא מדויקות בדרגות חומרה שונות, וכן למי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו ופקודות מס הכנסה קובעת סנקציות פליליות למי שסייע בעריכת דו"ח הכולל ידיעות לא נכונות.

בין אם רואה החשבון נחשד בעבירה פלילית ובין אם לאו, הרי שעם תחילתה של כל חקירה פלילית כנגד הנישום, מוזמן רואה החשבון המייצג לחקירה שמטרתה לבסס את אחריותו של הנישום לתוכנם של ספרי החשבונות והדוחות הכספיים אשר הוגשו על ידו ואשר נערכו על ידי רואה החשבון. במסגרת חקירה זו ישאל רואה החשבון על טיב יחסיו עם הנישום, השיחות וההתייעצויות שקיימו הם, המידע שנמסר לרואה חשבון על ידי הנישום או מי מטעמו, הבדיקות והחקירות שנערכו על ידי רואה החשבון ועוד כהנה וכהנה שאלות אשר נחוצות לחוקרים על מנת לבסס את החשדות כנגד הנישום או כנגד רואה החשבון. לחקירה זו עשויות להיות השלכות הרות גורל על הנישום, וכמובן על רואה החשבון הנחשד בביצוע עבירות פליליות, ומשכך יש להתייחס אליה בכובד ראש. עוד על הנהלת חשבונות

להלן נציג את "עשרת הדיברות" לרואה חשבון המוזמן לחקירה פלילית, בין אם הוא מוזמן להעיד בעניין לקוחו הנחשד בעבירות פליליות ובין אם הוא עצמו חשוד בביצוע עבירות פליליות, אשר יהיה בהם כדי לסייע בהמשך לנישום ולרואה חשבון בניהול ההליך הפלילי.

1. הדבר הראשון במעלה בחשיבותו הנו להבין את הסטטוס שבו מצוי רואה החשבון: האם הוא מוזמן לחקירה כעד או כחשוד. כאשר רואה החשבון אינו חשוד בעצמו בביצוע עבירה פלילית, הרי שהודעתו הנה "עדות" רגילה. מאידך, רואה חשבון החשוד בביצוע עבירה פלילית נחקר תחת אזהרה לפיה דבריו עשויים לשמש ראייה כנגדו. לעיתים, רואה חשבון מוזמן לחקירה כעד ובמהלך עדותו מתגלים עובדות המקימות חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי רואה החשבון. במקרה כזה, רשאים החוקרים במהלך החקירה להזהיר את רואה החשבון כי מעתה הוא נחקר כחשוד. להבחנה זו בין עד לחשוד חשיבות רבה שכן זכויות מסוימות, כפי שיפורטו בהמשך, קיימות אך ורק לחשודים.

2. ככלל, ההודעה שתיגבה מרואה החשבון עדיפה על פני עדות עתידית בע"פ בבית המשפט, ולמעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, גרסה מאוחרת הסותרת את האמור בהודעה תידחה על ידי בית המשפט, ובית המשפט אף יכול להרשיע את הנאשם בהסתמך על הודעתו של רואה החשבון בחקירתו.

3. רואה חשבון הנחקר כחשוד תחת אזהרה זכאי להיוועץ עם עורך דין ומקום בו מבקש רואה החשבון להיוועץ עם עורך דין, יש להתיר לו לעשות כן בהקדם האפשרי. אי יידוע רואה החשבון על זכותו להיוועץ עם עורך דין על ידי חוקריו עשוי למזער את המשקל שיינתן להודעה בבית המשפט ובמקרים חריגים אף להביא לפסילת ההודעה.

4. רואה חשבון אינו רשאי שלא למסור מידע בעניינו של הנישום אותו הוא מייצג בטענה של חסיון רו"ח- לקוח. זאת להבדיל מזכותם של בעלי מקצועות אחרים (עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכהן-דת). פקודת הראיות אינה מעניקה חסיון על המידע הנמסר לרואה חשבון מאת לקוחו. אמנם כללי האתיקה של רואי חשבון קובעים כי גילוי, שלא בהסכמת הלקוח, של דבר שהובא לידיעתו של רואה חשבון תוך כדי מתן שירות מקצועי ללקוח ויש לו קשר ענייני לשירותו המקצועי הניתן לאותו לקוח הנה התנהגות אשר אינה הולמת את כבוד המקצוע, אולם הוראה זו מסויגת בכך שגילו, כאמור, לא יהווה הפרה של כללי האתיקה מקום בו חייב רואה החשבון לגלות את המידע על פי דין.

5. יש להגיע לחקירה מוכנים, ללמוד לפני החקירה את התיק של הנישום ולעבור על מסמכים רלבנטיים, על מנת שלא להיות מופתעים במהלך החקירה. רשלנותו של רואה חשבון כלפי לקוחו יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק במהלך עבודתו השוטפת כי אם גם באופן בו מבטיח רואה החשבון כי האינטרס של לקוחו לא יפגע, וברי כי רואה חשבון המגיע לחקירה מבלי להתכונן אליה כמוהו כמי שמתרשל במילוי תפקידו. עוד על ראיית חשבון



6. רואה חשבון הנחקר כחשוד תחת אזהרה רשאי לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב לשאלות חוקריו. חשוב להדגיש כי להבדיל מהזכות שלא להשיב על שאלות המקימות חשש להפללה עצמית, זכות אשר נתונה לכל עד, בין אם הוא נחקר תחת אזהרה כחשוד ובין אם לאו, הזכות שלא לענות על שאלות באופן גורף ("זכות השתיקה") מוקנית אך ורק לחשוד הנחקר תחת אזהרה. עם זאת חשוב לציין, כי על פי החוק, אי מתן תשובות לשאלות עשוי לשמש כראיה כנגד העד אשר בחר לשתוק.

7. במסגרת החקירה ניתן להשיב על שאלות "אני לא זוכר" "אני צריך לבדוק" וכדומה. מוטב שלא לענות באופן ענייני לשאלות, מאשר לומר דברים אשר אינם מדויקים ואשר רואה החשבון אינו משוכנע בנכונותם, העלולים לגרום נזק.

8. הודאה של רואה חשבון הנחקר כחשוד, בעבירות המיוחסות לו, אשר בהסתמך עליה מרשיע בית המשפט את רואה החשבון, צריכה להינתן "חופשית ומרצון". היינו, הודאה אשר נמסרה מבלי שהופעלו על רואה החשבון אמצעים פסולים על ידי החוקרים, ובכלל זה, אלימות או איום באלימות, יצירת לחצים נפשיים בלתי הוגנים, שימוש בשיטות חקירה בלתי הוגנות וכדומה. הודאה אשר ניתנה שלא "חופשית ומרצון" דינה להיפסל.

9. בטרם חתימה על ההודעה יש להקפיד לקרוא את תוכנה ובמידת הנדרש אף לתקן דברים שאינם משקפים את אשר נאמר במהלך החקירה. טענה מאוחרת של רואה החשבון כי הודעה החתומה על ידו אינה מדויקת או שחסרים בה דברים אשר נאמרו על ידו, תידחה ברוב המקרים על ידי בית המשפט.

10. לבסוף, יש לזכור כי החוקרים עושים את עבודתם ואינם מחפשים לפגוע בזדון בנחקר זה או אחר. רצוי וכדאי לשתף פעולה עם גורמי החקירה, להתייצב לכל החקירות כפי שמתבקשים, להמציא מסמכים אותם נדרשים על ידי החוקרים ולשמור על אוירה חיובית וראויה. התנהגות מעין זו, הגם שאין בה כדי לשנות מן האחריות הפלילית בסופו של יום, הרי שעשויה היא לעמוד לזכותו של הנאשם בבוא בית המשפט לגזור את דינו.
אנו תקווה כי רשימה זו תסייע בידי רואי חשבון הנקלעים לסיטואציה אשר זרה להם ומוצאים עצמם מוזמנים לחקירה פלילית.

יום שלישי, 9 בדצמבר 2008

יעוץ תקשורת רואה חשבון

בשנים האחרונות נדמה שבעלי המקצועות החופשיים הפנימו את היתרונות הטמונים בתקשורת ההמונים. לא עוד דפי זהב ורישום באינדקסים, אלא מיצוב יעיל ואיכותי, לא עוד להיות אחד מהעדר שמתבלט רק בכמות האלפים שבתחילת שם החברה, אלא מומחה בעל בידול.
עורכי דין ורואי חשבון מחזיקים בפרקטיקה דומה ובמידה רבה מצויים באותם הגבלות אתיות. בשנים האחרונות, משרדי עורכי דין רבים גילו כי למרות המגבלות, ניתן למצב את המשרד, לבדלו ולמתגו וע"י כך לחזק את המוניטין, להביא עוד עבודה, לחזק את הקשר עם הלקוחות, ולמעשה לשווק את המשרד מבלי שזה יתפס "שידול".

מוני מרדכי
מוני מרדכי הוא בעל משרד לייעוץ אסטרטגי שמתמחה בייעוץ וביצוע פעילות יחסי ציבור ופיתוח עסקי לבעלי מקצועות חופשיים לרבות משרדי עורכי דין ורואי חשבון. המשרד מעניק פתרונות שלמים הכוללים: יחסי ציבור, ניהול קמפיינים, פרסום ושיווק, בניית אסטרטגית מיתוג וחדירה, לובי, ארגון והפקה.

נדמה כי רואי החשבון, עדיין שבויים בעולם הישן וטרם הפנימו את כללי התחרות החדשים, את הזירה העסקית החדשה. חלקם אכן פועלים בתחום השיווק ויחסי הציבור, אולם מרביתם חוששים, לא מודעים, נרתעים (מחקו את המיותר).
יש הסבורים כי לעבוד מול כלי תקשורת זה דבר בזוי או לא מכובד, יש כאלה החוששים מעוקצה של התקשורת ויש שאפילו לאמ ודעים לרווח העצום שיוכלו להשיג מהקצאת משאבים לנושא השיווק ויחסי הציבור.

בגלל ההגבלות על פרסום, רואה חשבון ועורכי דין צריכים להיות יצירתיים יותר. הידע העצום שחיוני כל כך להבנת התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים, שמצוי אצלם הוא היתרון באמצעותו הם יכולים לקדם את עצמם.

אז איך הופכים ידע לכסף?
הרעיונות מגוונים ונעים החל בפעולות שיווקיות פשוטות המכוונות ללקוחות קיימים, דרך איתור פלחי שוק רלוונטיים, בניית מותג, פעילות באינטרנט וכלה במיצוב המשרד באמצעות כלי התקשורת.
להלן על קצה המזלג אפיקים שונים לקידום המשרד:
יעוץ אסטרטגי ובניית תדמית- תהליך לקביעת חזון העסק ויצירת שפה באמצעים ויזואליים
שימור לקוחות- פעילויות מגוונות לקשר עם לקוחות קיימים כמו כנסים, אירועים חברתיים, תכתובות, התאמת המשרד...
פיתוח עסקי: הכנה של תוכניות לכיבוש נתחי שוק ולהעלאת הביקוש למוצרים שלך.
ייעוץ תקשורתי -יחסי ציבור ודוברות בעיתונות
עסקים וקהילה – פעילות לטובת הכלל המשרתת את הדימוי של החברה
הפקת כנסים ואירועים
שיווק ופרסום: בנית אתר אינטרנט, ברושור פרופיל משרד, נייר מכתבים, כרטיס ביקור וכד'.

מאמר זה נלקח מאתר READER.CO.IL

בחירה של משרד רואה חשבון

מהו מוניטין ומהם יתרונות המיסוי בו?
הגדרת מוניטין, כמו "מונחי שסתום" אחרים הקשים להגדרה, אינה נמצאת בחוק. בהחלטת בית המשפט העליון בעניין ע"א 7493/98 שלמה שרון נ' פקיד שומה (להלן: פרשת שרון) קבע השופט ריבלין הגדרה לפיה מוניטין הוא "כח המשיכה של עסק הגורם לבואם של לקוחות". בתי עסק ועוסקים עצמאים המוכרים את המוניטין שלהם, בדרך-כלל מוכרים את פעילותם, את איכות השירות שניתן על-ידם ואת קהל לקוחותיהם. משרדי רואי-חשבון אינם שונים, שכן מדובר בפעילות נמשכת שבסיסה זהה ואופן הפעילות אינו משתנה למעשה.

היתרונות במכירת מוניטין שניים הם - מדובר במיסוי מופחת של 20% ליחיד המוכר את המוניטין שלו (לעומת רווח הון אחר, אשר עד 1.1.2003 מחויב לפי מדרגת המס השולי) ובמיסוי של 29% לחברה המוכרת. בנוסף, תקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין) קובע, כי הקונה יוכל לגלם את קניית המוניטין כהוצאה מוכרת בפחת של עד 10% בשנה.
רואי-חשבון מאוגדים בדרך-כלל בשותפות, אשר בה המיסוי נעשה על-דרך הכנסת כל שותף בנפרד לפי האמור בפקודת מס הכנסה. מאחר והמוניטין נצבר בשותפות מעצם קיומה ושאר הסיבות המנויות לעיל, כל שותף ישלם 20% מס, כיחיד, על הרווח האישי שלו מהמוניטין שנמכר.

לקוחות, החוזרים דווקא למשרד רואי-החשבון שהם רגילים לשירותיו באופן ספציפי, אינם חוזרים כי הוא היחיד הנותן את שירות זה. עצם היחס, הכבוד, ההסתמכות ושאר התכונות שניתן לייחס למשרד הם גורמים היוצרים ללקוח רצון להמשיך ולתת אמונו במשרד. מאמר זה מתייחס למוניטין של משרד רואי-חשבון, אשר נמכר למשרד אחר ולמיסויו ומעבר לכך - לאופן שיש לבצע מכירה זו, על-מנת לזכות במס המופחת.

מתי יכיר בית-המשפט במכירה כמכירת מוניטין, הנמכר על-ידי משרד רואי חשבון, כאשר הוא נמכר לאחר?
בפרשת שרון סיכם השופט ריבלין את דרכי ההוכחה של מוניטין וכלל בהם חמישה גורמים, כפי שיפורט להלן:

ראשית, מדובר בתכונות המשרד אשר הופכות אותו ייחודיות בעיני לקוחותיו, כאשר רשימת הלקוחות מהווה חלק בלתי נפרד ממנו וכן סממן נוסף למכירת המוניטין. דהיינו, מאחר והסיכוי לכך שלקוח של משרד פלוני יחזור אליו עקב המוניטין הוא "כערך" המוניטין באחוזים, קונה החברה הקולטת את הסיכוי שהלקוח יגיע אליה, למרות שהמשרד הקודם אינו קיים. המשרד הנמכר יצטרך להביע בפני לקוחותיו את הסתמכותו על המשרד החדש שיתן שירות טוב לא פחות מזה שניתן על-ידו ובכך יוכל הלקוח לשמור על הסתמכותו כלפי החברה הקולטת, כאילו הייתה החברה שנמכרה.
הוסיף השופט גם את הסממן החשוב של אי-התחרות. כלומר, בשל התכונות המיוחדות של המשרד הנמכר בעל המוניטין, יש צורך בתקופת אי תחרות. אחרת, למשל, תמכור חברה פלונית את המוניטין ורשימת הלקוחות וכדרך אגב ינסו בעליה למשוך לקוחות ממנה. בכך, רשימת הלקוחות אינה מועברת באופן מעשי ולכן עלולים לראות את המוניטין כאילו לא נמכר.
בנוסף לכך קיים אינטרס המכירה. השמירה על המוניטין כשלם ובמצב של אי-תחרות אינו קל. ללקוח יש זיכרונות טובים מהטיפול המעולה שקבל ממשרד מסוים ואילו האינטרס של קבלת שירות דומה ככל הניתן הוא חשוב עבורו. אינטרס המכירה מגולם באופן שונה בענייני מכירת מוניטין - הוא מגולם בויתורו של משרד על טיבו וטבעו ועל סימני ההיכר שלו. אינטרס זה חייב להיראות כלפי חוץ ולהתקיים למעשה, שכן אחרת יראה פקיד השומה את הפעולה כהתחמקות ממס ולא כתכנון מס מותר.
הסממן האחרון אותו קובע השופט ריבלין הוא סממן מכירת העסק כ-"עסק חי". הכוונה היא להעברת היסודות המבטיחים את המשך פעילות העסק, כאילו לא נמוג.

לסיכום - משרד רואי-חשבון מוכר ראשית וחשוב מכל את המוניטין שצבר. המשרד המוכר צריך לשמור על מוניטין זה כבבת עינו, לא רק על-מנת שיום אחד יוכל לשלם מס מופחת בערך גבוה, אלא כדי שכשיום זה יקרה - פקיד השומה לא יהפוך את המוניטין לאות מתה.